הייזי מיסט / אך לשווא |
היום והליל ירדפו זה את זה
כוכבים יוסיפו שמיים לפצוע
ולשאוף באורם אל ירח הוזה
ובסתיו עוד תיפולנה דמעות של שלכת
על מדווי השנה שחלפה לבלי שוב
והרוח תנדוד; מתעצמת, דועכת
על גורלה תקונן בקולה העצוב
החוף עוד יוסיף לבקש אמונם
של גליו הנוטשים אל קו-אופק אכזב
והזמן יבקש רגעים ואינם
ואני עוד אוסיף לאהוב, אך לשווא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|