|
כבר לא אוהב אותם
בלילה עם לפידים
צעירים רזים בסנדלים
לצד מבוגרים עם זקן ובטן
שרים בגרון ניחר רוקדים במעגל
ואני כבר לא אוהב אותם.
והם צועקים יהי החודש הזה
והאש בעיניים נראית כמו זרה
המון שיוצר לו ישות בפני עצמה
ועל הרצפה תמונתו של אריאל
אותו אחד שנישא על כפיים
נרקע ברגליים
בבוז בעיניים
תחת תמונתו הכינוי מטורף
ואני כבר לא אוהב אותם.
עוברי אורח
חילוניים
תרבות ללא אש
תרבות ללא שיר שחורך גרון
נעצרים ומסתכלים
מקבלים חיבוק מישות ההמון
לעולם לא מהבודדים
ועל אף שאין עוצו עצה ותופר
אני כבר לא אוהב אותם.
וחזק ימלא משאלותינו
(וידרוך על מי שחושב אחרת)
אמיץ יעשה בקשותינו
(והדמוקרטיה למי אכפת מה היא אומרת)
והוא ישלח במעשה ידינו
(כי הרי הצדק חד הוא עלי אדמות)
ברכה והצלחה. |
|
|
חתכתי כרוב,
וחזרתי בגדול!
האישה הקטנה
בקאמבק מפואר
(וטעעעעעים). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.