נבצר ממני לחוש
את מגע ידייך
נגזר עליי להיות בודד
חושך מוחלט באפלה
ולא קרן אור יחידה מגינה על גופי
חשוף לפגעים
כזאב אימתני ביער
משמיע יללה אחרונה
לשווא

נותרתי עם עצמי
שלווה
הדפים שהצהיבו
חלף לו הקסם
האחד, המופלא
ועלה מתעופף לו ברוח
מחפש מחסה
פן ינחת על האדמה
חסר אונים
למעשה

הצילני כל עוד אפשר
השאר אותי לבד
גאל אותי מן העולם האכזר
ולא יכולתי לשמוע
כל רחש מעיק

הולך בצליעה
נופל ומאבד הכרה
אוצרותיי כולם
נשמרים על ידי המנעול
טמונים במגירה
לבן כסיד
בחיפושים אחרי דמיון
לשווא