כה גאים הם שטים מסביבי בשלוה
הם אומרים - לחיקנו הוא שב
ילדים בו תולים מבטי אהבה
הוא אחד מאתנו עכשיו
לו יכלתי לקרוע מתוך נשמתי
את אותו קול נואש ונסער
בשנתי מלחש לי, נקום נקמתי
את נקמת ברווזון מכוער
עד אין כוח תכו בכנף אפורה
לעולם לא תצליחו לעוף
לבסוף מהשביל עוד גוויה כעורה
יסלקו ילדים בתעוב
כאשר הם שטים מסביבי בשלוה
אל תביטו בי ככה, אחים
עוד אנקום נקמתכם, נקמה כאובה
את נקמת כל הלא מוצלחים
כמה טוב לי לשקוע בצחור צוארה
ולחוש כה טהור ותמים
ולפתע אנעץ מקורי בבשרה
הטרוף אין בו כל רחמים
אז יאמרו הם בפחד שלא יאומן
באימה אשר לא תתואר
איך קרה שבינינו כך שט כל הזמן
בשלוה ברווזון מכוער |
