טיילן גדול הוא היה. מטייל בכל העולם. פעם, באיזה ארץ, הוא פגש
זוג תיירים צרפתים, הם סיפרו לו שהם נפגשו באי הרומנטי ביותר
עלי אדמות ומהרגע הראשון ידעו שיתחתנו. אבל רוב הזוגות שהוא
פגש היו קצת יותר, בוא נאמר, מעניינים. פעם, הוא פגש איזה זוג
תאילנדים. הם עבדו ביחד במסעדת כלבים. שניהם אהבו יותר מכל כלב
צלוי בלי זנב. במשך הזמן הם גילו שיש להם עוד נושאים משותפים
חוץ מכלבים וקשרו את זנבותיהם לנצח.

בארץ אחרת, קצת יותר רחוקה, פגש ישראלי הודי את אשתו היפנית.
הוא סיפר שישב חצי שנה בכלא כי הוא שיסף את גרונו של מישהו
שניסה לאנוס את אשתו, קקמורה, מין ברוס ויליס הודי-ישראלי-יפני
שכזה... בארץ טיפה יותר אקזוטית ורחוקה פגש אסקימוסית
ואינדיאנית. היא הייתה מלווה בהרבה זאבים ומזחלות והוא עטף על
עצמו פרוות של זאבים וסכינים של מזחלות. היא הייתה גרה בבית
קרח והוא היה קר כקרח... כמו שאתם מבינים, דמיון רב לא היה
ביניהם חוץ מאותה מילה יפה בת 4 אותיות - אהבה. אהה, וכמובן,
הפעם ההיא שפגש את המיליונר הזקן עם אשתו הצעירה (מאד). על אף
שבזמן שהוא עשה את המיליונים שלו היא למדה לאיית את המילה
'אבא', זה לא הפריע להם לחיות באושר ואושר (לכמה זמן שנשאר
להם).

עכשיו הוא החליט לטייל לארץ הרחוקה ביותר. ארץ שאף אחד מעולם
לא חזר ממנה - הקומה ה-100. אתם מבינים, הבחור שלנו עבד במעלית
(כן, נו, זה שלוחץ על הכפתורים) וה"ארצות" שהוא טייל בהן היו
בסה"כ קומות. בכל קומה, במשך חמישים שנים מחורבנות, הוא רואה
זוגות מאוהבים, מתאהבים, נשואים ומאושרים ורק הוא ממשיך ללחוץ
על כפתורים. כשהיה צעיר חשב: "וואו, איזה ג'וב מצאתי לי,
עוברים פה כל כך הרבה נשים צעירות, בטוח אמצא פה את אשת חיי או
לפחות משהו שמתקרב...". עם השנים הוא הבין שזה לא ילך. לכן הוא
החליט שהגיע הזמן לטייל רחוק יותר, אולי שם, בארץ רחוקה רחוקה,
ימצא את מבוקשו, אז עליתי לקומה ה-100 ועפתי כמו סופרמן אל עבר
אהבת חיי...