ניצן קדם / נוגע לא נוגע |
פוסע על החול.
גל - נוגע לא נוגע,
משאיר אותי יתום.
רוח קרירה מלטפת
ואני מתעטפת,
לאורו של ירח מלא
מוצאת עצמי כמעט נאבדת,
מולי מגיח איש,
מאי שם
פוגש אותי רועדת
על שפת הים,
מרפרף בידיו על גופי,
נוגע לא נוגע
ומשאיר את חותמו בי.
רועדת בין ידי היא נאנחה,
משתוקק גופי אליה, לכל כולה,
רואה את עצמי בעיניה,
ויודע שתמה לה עוד תקופה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|