|
בבקרים מביטה בשמש
תוהה,
מתי תיגע גם היא בעור פניך
המחשבות
הן כולן שלוחות אליך בחיוך עצוב
הוא שומר על הגעגועים קרוב ללב.
בצהריים המבט מופנה מערבה
אך הוא נופל כהקץ חלום ישן
אתה נשמר שם בדמעות
שנופלות בפנים
וממלאות חלל שהשארת
לזמן מה.
ובלילה הן עצומות לחלומות
החיבוקים על חופי ילדות,
מחזירים אותך אוקיינוס
והכוכבים כולם זורחים
בשבילך
עד שיתעורר
ויגדל
ויחזור.
14.10.2004 |
|
|
בניגוד לשמועות
ששמעתי אני לא
מתנחל.
פשיסט אני כן,
אבל גר
בתל-אביב. המשרד
מצד שני בשטחים
דווקא.
זה שמאשר את
הסלוגנים חושף
את מיקומו
הגיאוגרפי,
ושותל מוקשים
בגינה של המשרד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.