מחכה שנשמותינו כבר יתאחדו,
הטקס הקדוש כל-כך,
שנטול כל משיכה יצרית,
אלא בא הוא לאחד בין חצאי נשמות,
בין שבריה של הנשמה,
שיוצרה בכור ההיתוך אי שם במרומים,
ותנאי הוא לירידתה לעולם זה -
שבירתה לשני חצאים שכל חייהם,
כל חייהם כמהים הם אחד לחציו האחר,
ולא ימצאו שלווה ולא מנוחה,
עד הרגע בו יתאחדו,
וזהו הרגע לו אני מייחלת,
שנעמוד מתחת לחופה לבנה,
נביט אחד אל השנייה, בחיוך,
כי הנה, הנה אנו עומדים להתאחד ונמצא את השלווה,
ואז נתחיל בחיים חדשים,
דף לבן, אחד ולא שניים,
עד לרגע בו נעבור שנינו לעולם שלמעלה,
ואז יחזור הגלגל לקדמותו,
ונכמה שוב אחד אל שנייה,
עד אותה פעם,רוצה אני שתזכור -
לא אעזבך ולא אנטשך,
נשמתי קשורה בשלך לנצח...