בכל יום אני אומרת אלך
ומוצאת איזה זר לדבר אליו
בכל יום אני אומרת אלך
ומוצאת איזה בר להשתכר אליו
בכל יום אני אומרת אלך
ומוצאת איזו דרך
לעצום את עיני
לא לחשוב, לא לכאוב
לא לבוא אליך

עלים כבר הצהיבו, יבשו ונשרו
ואני עוד מודדת צעדיי בסרגל
צבעים כבר הרקיבו, נעלמו התחדשו
ואני עוד אוחזת ללא תזוזה בדגל. התקוע.
כי רגלי שקפאו מסרבות מול הרוח לנוע

"אל תנסי לתקן" אומר קול
ואני כבר מגבירה את הווליום ומכריזה ברמקול:
"בדפים קצת ריקים אך בכריכה מחודשת
התהיה מעוניין לרכוש נערה מיואשת?"
האם כך תרצה אותי?
האם כך תזהה את דמותי?

בדפים מחוקים
"לכי לך" אשמע מהשחקים
אסתובב בדממה
ואלך