|
שדה פתוח עגול וירוק
מסביב בתים זנוחים.
לשדה יש סוף
ואני רצה לתוכו
בין הקוצים
בין הצהובים
כפות רגלי מדממות
אך זה מרגיש כמו ענן
רוח קדרים
רוח מערבית
וגשם זלעפות
מסתובבת סביב עצמי - אין מוצא.
לחפור בתוך האדמה
לשאת ידי אל על
וכולם בטוחים - אני חנוקה
כולם מביטים - אני מתנצלת
כולם עוזבים - אני מתישבת
שדה פתוח עגול וירוק
אני רצה לתוכו
מתאבדת בו. |
|
|
דואר אלקטרוני?
לא יודע, אני
פותח את התיבת
דואר שלי עם
מפתח.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.