|
עוד יום מתוך הכלום
עוד יום הולך לכלום
וכלום כבר לא כל כך אוהב אותי
כלום היה מעדיף שאעזוב לצמיתות
עוד יום מתוך הכלום
וכלום מדבר אלי בלחש
כלום צועק עלי נורא
כלום מלטף את ראשי
ושואל ברחמים: מה איתך?
אני וכלום כל יום ביחד
מבלים בגלגל ענק
פעם למעלה, פעם למטה
פעם מקיא את הנשמה
וכלום עוזב אותי
הוא עוזב אותך
מניף את ידו לשלום
יוצר עוד זיכרון
ואני בוכה וצוחקת
ומסתכלת במראה
יחסי אהבה - שנאה.
הוא הלך ואני נשארת
עם עצמי. |
|
|
אני לא מבין
בשביל מה לגור
על יד מכתש
רמון, הריי זה
כאילו להגיד
בזיין שלי העולם
אני גר ליד
איזור פגיע
במיוחד ולא אכפת
לי...
הריי נפל שם דבר
לפניי מליונים
על מליונים של
שנים, למה
להתגרות בגורל?
טיפשי ולא
לעניין, נראה לך
שמישהו יגור ליד
בניין התאומים?
או על יד כיכר
רבין? או על יד
הירקון?
אחמד אחמד, פקיד
במשרד הפנים,
מסביר פנים
לאזרחית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.