אז אתה יושב לך בביתך המוסק להפליא באור קרני השמש המתה יושב
ומנסה להחליט בערבו של יום ראשון היכן הוא אותו נצח מתכלה
שהובטח לנו כי בסופו של כל יום מפרך הוא יוגש לנו על מצע של
עלי זית טריים ורעננים שנתלשו מצמרת אילו של אברהם אבינו אך לא
תמיד, זאת למגינת לבם של כל מי שלא ניחן בתחושה חזקה של חוסר
משמעות, ניתן לבשר את בואו של צבא רב של מלכי צבאות המחלקים
ביניהם שלל רב שלל מלחמת ערפילים קשים הנאבקים עם עשרות רבות
של דובי קוטב כדי להשליט באופן סופי וחד צדדי את בואו של פותר
הבעיות הגבוה מעל גבוה כזה שגם את הכובע שלו עצמו לא ניתן
להמציא מחדש אלא רק במחווה של רצון טוב אולי קצת יותר מאוחר
מכפי שניתן לצפות אך עקב בושתם והחלל הבלתי נראה לעין רגילה
שבו הלכו להם לאיבוד כל החיים היפים שלנו שהיינו כל כך רוצים
למצוא, אבל מסתבר וזאת האמת לאמיתה לפחות על פי המחקרים
הזמניים והבלתי רלוונטיים שיצאו לאחרונה לקהל הרחב דיו לקבל את
כל מה שמאכילים אותו בכפית של דבש אך אינו מוצא מנוחה לנפשו לא
מכנפי פרפרי הלילה שדופקים על חלונותיו ברכות בלתי נלאית ולא
מקול פטישים חזק משבר הרים ומפוצץ סלעים נראה מוזר אבל יותר
ויותר נדמה כי הולכים לכיוון ארץ השמש העולה אבל הארץ הנראית
לעינינו היא לא יותר מארץ זבת, ארץ אשר עיני, והאי הגדול ביותר
בעולם זה שמעולם לא הגענו אליו ותחושה בלתי מצויה רוכבת לה על
כנפי הייאוש משתעשעת לה בחיי אנשים זורקת קוביות ומחליטה
לרווחתנו כי לא ניתן לבצע את התוכנית כפי שצוין עד כה ולא זאת
בלבד אלא אני וגם אני הוא המייסר אני הוא המעקם השורף הממית
והמחיה לא עוד כבעבר אלא אל פני העתיד המתכלה כמו טיפות של גשם
דק עשב רך שלא ניתן למצוא כמותם רק על פני האדמה אשר ניתנה לנו
ממעל למען אשר לא נפרוש כפינו אל מה שלא ניתן למצוא וניתן אולי
רק להמציא מחדש באדמה של טרשים ולעומת כל הנסיונות המגוחכים
ממילא לנסות ולקרוא לעזרה את כל רוחות האתמול הקפואות בטל וחלב
משומר שעברה תקופתו ומה אנו בסך הכל רוצים האם לא את כל
חלומותינו ההם האחרים שהלכו לבלי שוב האם צעקת דמנו הצורחת את
עצמה כל בוקר מחדש כבר נחלשה לגמרי עד שאפילו כלבי האשמורת לא
ימצאוה בשום רחוב פתוח