היום דיברתי עם ידיד וותיק מהאינטרנט, א', אדם שאת פניו לא
ראיתי אם כי את כושר כתיבתו ואת חכמתו אני כן יודע.
א' אמנם קטן ממני, אך הוא זכה בחכמה גדולה מאוד.
לפני שאתחיל, רק אספר לכם שא' הוא אדם דתי עד כמה שאפשר לומר
זאת, ועל פי דעתו יחזור בתשובה בקרוב.
א' אוהב להקשיב לאמנון יצחק, ואומר שהוא האדם החכם ביותר עלי
אדמות. אני כמובן חולק על דעתו, אבל פה זה הקסם.
אנחנו יכולים להתווכח במשך שעות, ובסוף להגיע למסקנה ששנינו
טועים, אבל אף פעם לא נקבל את דעתו של האחר.

כאמור, היום פגשתי את א' אחרי הרבה זמן, הוא היה בטיול בארה"ב
ועכשיו נקרע בין הלימודים לעבודה.
"היי א', הרבה זמן..." אמרתי.
א' הסביר לי שהוא עובד ולומד, כנ"ל, ואין לו כל כך הרבה זמן
להתחבר.
א' סיפר לי שיש שאלה שמטרידה אותו.
"בשביל מה אנחנו חיים?" שאל א'.

כמובן שהשאלה של א' מיד עוררה בי תהיות, במצב רגיל הייתי מתחיל
להתווכח איתו על דת, אלוהים ומדע, ושולף את התשובות המתחכמות
של תנועת חופש או מפלגת שינוי.
היום, כשהוא שאל את השאלה, התחלתי לחשוב עליה באמת.
"אמנון יצחק לא ענה על השאלה הזאת?" שאלתי.
"אמנון יצחק ענה, אבל תשובתו לא סיפקה אותי" אמר א'.

ובכן, למה אנחנו חיים? מה אנחנו בעצם מחפשים?
לאחר דקה של מחשבות, נזכרתי בקטע מתוך שיר של Aerosmith:
"החיים אינם מטרה, אלא הרפתקאה".
מיהרתי לומר לא' את תשובתי, ולהפתעתי הוא החל לחשוב על
תשובתי.
"אז למה אנשים רוצים רק כסף? האין זאת מטרה?" שאל א'.
"כסף הוא דבר שימושי בהרפתקאה שלך" עניתי, מסנוור מתשובתי.

המשכנו לדבר עוד קצת, סיפרתי לו על הבעיות שלי עם חברה שלי
וקיבלתי את עצתו, ונפרדנו לשלום.
השאלה שלו ממשיכה להדהד בראשי.
משחר ההיסטוריה, על פי האמונה היהודית והנוצרית כמובן, בני אדם
רוצחים. בני אדם משקרים.
האין אנו נוכלים? האם אנחנו מפלצות אשר שותות את דם אוייבנו?
מה לנו ולעולם הזה?

כפי שכתבתי באחד הסיפורים שלי באתר "במה",
"איך אפשר לבנות חומה עם שקרים? למה יש חומה בכלל?
למה בני האדם מנסים לבנות חומות? אם לא היו חומות, גם לא היו
שקרים".

ולסיום, כמו שהבנתם, אין לי תשובה לגבי שאלתו של א'. אני מאמין
כי כפי שזהר ארגוב כתב באחד משיריו
"אל נבקש, הכל לדעת. לפעמים גם מותר, לא לדעת דבר".