מירסול חברוני / עד שנבשיל |
עודך מתהווה בי
וממני החוצה
לא באת,
שמונה-עשר ירחים
מפותל בי
על גדות הרחם
עולה לתוכי
פנימה נולד
ואיתך אני
מתחדשת.
לידה סופה
פרידה
פרידה אומרים
געגועים
אני אתה מעוברים
מרוקמים זה בזה
עד שנבשיל
עד שנכלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|