על מרצפות העיר שתקתי
מביטה באריות
חרדה הייתי לפצות את הדממה
לפצוע את יופי החומות
חיתוכי האבן שחרצו בך -
ידיים ארורות,
מעניקים לך אופי
מטילים בך דופי
את בי, בין השורות
אני תולה כינור
זיכרון ימי ביניים
טווה מילים קשות
לזכר הר הבית
עוד זעקת השור
זועף בשערייך
ובבשרי - קרחון צחור
הוכתם אדום,
ירושלים
בנסיעה נמלא חלון
אדים כמו דמעות
את מסיטה מולי וילון
ומנשקת לשלום
האריות עוד דוממים
עוד בלכתי,
שתיקה של לוחמים
על אדמתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.