יפה היא,
עיניה ומבטה.
שפתיה והקולות המופקים מבניהן.
בלי ספק, יפה היא.
מבטה ילדותי
מזוגג ושובה.
עיניה תמיד חצי עצומות,
כה רגועה.
לבטח
יפה היא, יפה.
שפתיה בצבע אדום טבעי
לא מתאפרת, לא צריכה.
לשם מה לה צבעי הסוואה
לילדה.
מראיה, רק מעטים יזכו
לדעת לימים
עד כמה הוא לא אלא
כאוב בלבד.
קליפה שמחה אשר מצפה
פנימיות כואבת.
מבטה, כמו של ילדה.
היא לא מבינה את העולם.
מזוגגות ענייה חצי עצומות
תמיד
בשביל לא להראות את האודם
שנוצר אחרי הבכי.
לבטח, יפה היא,
יפה.
שפתיה אדומות בעקבות
נשיכה תמידית
שגורמת לנשימה לחזור למסלולה.
לא מתאפרת, לא צריכה.
החיצוניות שלה היא ההסוואה המושלמת
לילדה.
יופי טראגי לה, לקטנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.