הילה רוזנפלד / סתיו |
הירח נכבה והשמה גם היא
וכל כיוון בו אסתכל מחשיך לו לאיטו
מאותו הרגע שאני כבר לא איתו
הכל נדהה הצבעים בורחים
לאט לאט האנשים מתים
והכל בעולם לאט נעלם
כי אתה גם לא כאן גם לא שם
הכל ביקום נעלם מתבזבז
נשאב לתוך חורים שחורים
ואני חופר בפנים מחפש את הלב
ולא שומע ציוץ ציפורים
ואתה ממשיך למקום יותר טוב
או לפחות כך כתוב במכתב
ואני לא יודע איך עוד לאהוב
כשהעלים נושרים עכשיו בסתיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|