עוד שיר, על משהו שקרה לי באמת.
"פעם היא הייתה החברה הכי טובה,
הכי נאמנה.
עליה סמכתי בעיניים עצומות,
אבל היא החליטה לרמות.
ילדה נהדרת, מכל הלב,
אחת שגורמת למצב רוח שלך ללבלב,
היא ואני התקרבנו מאוד,
ידידות אמת - עם כל הכבוד.
ואז איתי היא הפסיקה לדבר,
מסיבות מפגרות במיוחד.
"אותך אני צריכה לשנוא",
אמרה והלכה מיד.
אני מתגעגע אליה,
מפה להודעה חדשה,
כי בכל הרצינות -
איבדתי ידידה מדהימה.
אתמול דיברתי איתה,
אותי היא שונאת.
אבל אני כ"כ מקווה שהיא תשנה את דעתה,
וגם- שהיא תתחרט" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.