| ענבל דרו/ הלידי כסף | 
כשאתה פורס את הלחם בצעדי וולס מדויקים.
בתוך הקפה אני בוכה טיפות סוכר מאישונים חלביים.
עטוף אותנו מסכת מלפפונים
כי אותי עטפו ג'ירפות בלשונן כשחלמת את כף ידי -
כתבנית יציקה.
מבטי נאסף בגופך אני אומרת תחזיק תחזיק
שלא יתפרק מעיני הנושרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |