להיות כלוא בתוך הדבר הזה, אתה מרגיש עצור, חנוק... סוגרים
אותך בברזלים וחושבים שתברח. גם אני חושב שאברח. מחר. אם רק
אשתחרר מהשרוולים האלה... שיקרעו כבר לעזאזל! שיעשו את הרעש
הזה, נו... קחחח... ואז תהיה לי צמרמורת נעימה בכל הגוף, גם
בזין, כמו הרעש של החולצה שאתה קורע מהאישה שלך, והיא נאנקת
בתשוקה, ועומד לך, ואז היא מחייכת, ו... השרוולים האלה -
שיקרעו כבר!
הזריקות האלה קצת מטשטשות אותי, אני מטושטש, לא משוגע...
יש לי דם אדום של איש רגיל. אני יודע, ראיתי. במזרקים האלה יש
המון דם אדום של איש רגיל כמוני, וגם יש דם רגיל על הקירות
פה... נזל לי מהראש, כי דפקתי אותו... בימיני. כן, בימיני. לא
בשמאלי, כי בשמאלי הקיר רך, הוא עשוי נוצות של ברווזה, אמא,
הגוזלים שלה מתו כי עשו ממנה כרית... נעימה... רכה כזאת שהראש
שוקע, ואז האישה שלך מנשקת אותך בפראות, ושוקעת לתוך הברווזה
יחד איתך, ומכניסה ידיים מתחת לחולצה ומעבירה את האצבע, מלטפת
ומחרמנת אותך, והמכנסיים נפתחים פתאום, והיד נכנסת ועומד לך,
ואתה מת לדפוק ת'ראש בקיר, אבל השמאלי רך לכל הרוחות!
מזריקים לי לאט לאט... ואני עוצם ת'עיניים, הן נסגרות לי
הזונות, ואני לא מצליח לפתוח אותן! זונה לא נסגרת גם כשמזריקים
לה! מה זה העולם הזה?! דם רגיל יש לי... ראיתי. נשאר חור כזה
על היד בשריר, חור קטן. אי אפשר לשכב איתו כי הוא קטן מדי, אבל
היכרתי כמה גדולים, ואז נכנסתי בתנופה ולא סגרתי מאחורי את
הדלת! והיא צעקה כי היה טוב, ואז אתה תופס אותה והיא שורטת
אותך בגב, ואתה מצמיד את שתי הידיים שלה למיטה ונכנס, ועומד לך
ואתה מת להשאיר אותן פתוחות, אבל החור הזה של המזרק עם הדם
עושה לך לישון... דם... איש רגיל...