מתפוצץ לי הראש.
מחשבות מתרוצצות במוחי העייף כמו נמלים אדומות, מהזן שעוקץ,
נמלים שאיבדו את דרכן, מתרוצצות להן הלוך ושוב ולא נחות לרגע,
ממשיכות להתרוצץ סביב עצמן בחלל ענק ואפור שעטוף כולו
באי-ודאות , מביטות לצדדים, מחפשות מוצא, מבולבלות ועייפות הן
ממשיכות להן בחיפוש אחר היציאה, בחיפושן אחר יציאת החירום הן
נתקלות בסימני שאלה במימדים מפלצתיים אשר מאיימים על חייהם
המזעריים אך הן נחושות בדרכן, ממשיכות בחיפוש המתמיד אחר יציאת
החירום.

כמה מעייף זה להסתובב ביום-יום בניסיון להיות רגוע בעוד נמלים
מתרוצצות להן ללא מנוחה, הלוך ושוב, מחפשות את דרכן החוצה,
מוצצות את טיפות השפיות האחרונות, טיפות האופטימיות שעוד נותרו
ולאט לאט משתנות למימדי ענק. ראשי נהיה כבד, הן לא מרפות,
לעולם לא חשבתי לעצמי שאני ארגיש כה מאויימת בגלל נמלים, הרי
כל עוד הן אלה שמתרוצצות לי במוח, אני זו שאמורה לשלוט בהן ולא
להיפך.

ובאותו רגע קלטתי, אזרתי אומץ, נכנסתי למטבח פתחתי את הארון
וריססתי, קוטל חרקים כך כתוב על האריזה, ג' יפית אמרה שזה טוב,
מי אני שאפקפק חשבתי לעצמי. למה שהאריזה תשקר? אולי באמת יש
איזושהי תקווה, סיכוי קטן לרסן את הג'וקים הקטנים, החיידקים
שמתרוצצים לי בראש ומאיימים לתקוף בכל רגע את מוחי, מוחי שמוצא
עצמו לעתים קרובות עייף מלהילחם, נכנע לחיידקים, לנמלים אשר
מאיימות לערער את שלוותו, את בריאותו.

ושוב נוכחתי לדעת, הפרסומות שקריות. התרסיס לא עזר, מה לעזאזאל
חשבתי לעצמי שסמכתי על הטלויזיה, ככה זה שנותרים אובדי עצות.
לפחות למדתי מהניסיון, ובינתיים השקט שאחרי הסערה, עד שתבוא
הסערה הבאה.
אז אצא לי לדרך חדשה, לחיפוש אחר התרופה...
ופתאום זה הכה בי, אולי אני בעצם נמלה?!?. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.