דם וברזל באגפינו, להבות מאחורנו
לפנינו, בחיוך אכזר, מייללת אפלה
אימה וייאוש קרבים, צורבים בבשרנו
שורו וראו, אחיי, מניין תגיענו הצלה

בימים שחורים של צער ומוות
כשהכול מסביב זוממים להרע
נישא המבט אל מעל גיא צלמוות
ובראש זקוף נצעד בלי מורא

גם אם ברחובות השוצפים בדמנו נלך
גם אם בחרב ייפלו המוני בתי אב
קדימה נוסיף רגלינו לשרך
ודגלנו נניף על מקדש שחרב

לא עוד תושפלנה עינינו מפאת חילו של אויב
לא עוד תרפינה ידינו מול זוועות מרצחים
נחדל מבקש רחמים מזאב
מן הקרב על ארצנו נשוב מנצחים

כי אדמתנו העקובה מצפה, מתייסרת
הכיני נפשך, ארץ-אבות כאובה
אין לנו בנכר מכורה אחרת
בלבנו את לעד, מולדת אהובה !