קמת ללכת ממני
ולא על מנת לחזור
עם ענף של זית
גם אם כלו המים
ואיך זה שאתה חג
מאז וכתמיד
על זרמי מחשבותיי,
מקנן באמיריי,
כמו היית לי
ציפור הנודדת ממני
בעתות הקר
ובחילופי העונות
שבה, שבה
אל מחוזותיי
צרובי הגעגועים
לקול משק כנפייך
המבשר כי אכן
כלו המים
והמסע הושלם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.