אמא שלה,
לא אוהבת אותה.
היא אוהבת את אחותה יותר,
וגם זה לא הרבה.
אמא שלה,
מדברת איתה 4 פעמים ביום.
ונוזפת בה ,
גם כשהייתה מעולה.
אמא שלה,
מרעילה לה את המים.
והיא שותה, תמימה
כי מבוגרים יודעים טוב יותר.
אמא שלה,
פוגעת בה ללא הבחנה.
את כל החצים
היא יורה לכיוון אחד.
אמא שלה,
לא ידעה איך לגמול את עצמה.
היא רוצה ילדה קטנה לנצח,
לכעוס עד מוות.
ואמא שלה,
שהיא אמא של אמא שלי
אני שונאת אותה-
כמו שמעולם לא שנאתי אדם.
אמא שלה,
גורמת לי כאב,
לא אסלח.
קשה לי לשכוח,
הכאב נשאר.
אמא שלה,
אולי כדאי שתלך.
למצוא לעצמה
שק חבטות אחר.
כי תכף,
אני לוקחת את אמא שלי
ובורחת
לא נחשוב עליה יותר
והכאב
הוא
אולי
יתפוגג.
שיר כעס אינסטינקטיבי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.