מסתכלת עליי בעיניים
כחולות
היא אומרת שכדאי שאפסיק
להיות
כזה נאיבי
ושכדאי שאתחיל
לקלוט
שזה נגמר
וכדאי שאתחיל
לחיות.
אני אומר לה שכדאי,
כדאי לה,
בוודאי.
ואני אומר לה
אהבה.
ולמה, למה את בוכה
בלעדיי
אם את לא אוהבת
תגידי לי ודי.
ואני אומר לה
כמה שאת יפה
ואת הירח
אקטוף לך אם את רק רוצה.
והיא שותקת
שתיקה רועמת ומחרישה
ואני יודע
שזה נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.