אנה טל / כינור |
כותבת לך מתוך החשיכה.
מתגעגעת
ללילות הבודדים
אשר בהן זכיתי,
לאהוב.
נזכרת בידיים
אשר מנגנות עלי
כמו על כינור,
יודעות להפיק צליל ענוג
שנשמע ברחשי המדבר.
העיניים
שהצליחו לכשף אותי,
מלאות מסתורין וחידה
טוות את החוטים
קושרות אותי
מבלי שאוכל להשתחרר.
כבולה.
קולך נשמע קרוב,
כאילו אתה כאן
אבל מגע ידייך,
חום גופך
רחוק ממני
אלפי קילומטרים.
אי שם
בארץ זרה,
ששנואה
על כולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|