פלסטיק מתוק, עולם ורוד.
כולם אוהבים אותך, צריך עוד.
חיוך שבור,אמיתי ויפה
מרגיש שצריך אותך,ואתה צריך את זה.

עיניים תמימות, מביטות בך
ניצוץ קטן, בים של חרא.
עם דיבורים על סקס ,וסיגריות שחורות.

מרגיש כמו גדול, כמו שרצית להיות.
ואתה מרגיש
אתה מרגיש
אתה מרגיש.....

פזמון:
שאופוריה מפלסטיק
סמים קשים.
נעלמים לך פתאום כשכל השאר נעלמים
אופוריה מפלסטיק
או פלסטיק סדוק
יגמר לך פתאום ולא תדע וזה בדוק.

ואז התקלקלת-אנשים עוזבים,
ובדיוק כמו לאנה, כולם נעלמים.
ומנסים לתקן אותך, אתה מתחרט-
אם הכל נשאר ככה, אז אני רוצה גט.

אנשים שחשבת שאכפת להם בכלל
נעלמו אל החלל, הפכו אל חלק מהכלל.
ואתה יושב שם, סותם, למי אתה חשוב
אתה כמו כלום לעצמך, הלב ריק כמו אבוב.

ואתה מרגיש
אתה מרגיש
אתה מרגיש....

פזמון:
שאופוריה מפלסטיק
סמים קשים.
נעלמים לך פתאום כשכל השאר נעלמים
אופוריה מפלסטיק
או פלסטיק סדוק
יגמר לך פתאום ולא תדע וזה בדוק.

באים אנשים, חדשים מסתובבים
שכפולים מדויקים של עצמך-רק בסוגים.
מנסים לנחם אותך, מחזיקים אותך למעלה.
כמו בכוכבים, כמו בכוכבים.

ופתאום גילית, אתה למישהו חשוב
אבל משהו שחור לא נותן לך לשוב.
ויתרת על תמימות שנאחזת בה תמיד
ועדיין נעלם גם כשיש משהו להגיד.

פזמון
אופוריה מפלסטיק
סמים קשים...