|
לבד לי. ואתה לא כאן כדי להפסיק את הבדידות.
עצוב לי. אתה לא כאן כדי לשמח אותי.
כל פעם שאתה הולך ממני, אני מפחדת שלא תחזור. אף פעם.
מה הייתי רוצה?
שתפסיק ללכת. תהיה איתי. קרוב אליי. פיזית.
אתה מבין, אני יודעת שיום אחד אתה פשוט תלך ולא תחזור. אני
פשוט לא רוצה שהיום הזה יגיע במהרה. לבד לי, ואתה לא כאן כדי
להפסיק את הבדידות.
עצוב לי. אתה לא כאן כדי לשמח אותי.
כל פעם שאתה הולך ממני, אני מפחדת שלא תחזור. אף פעם.
מה הייתי רוצה?
שתפסיק ללכת. תהיה איתי. קרוב אליי. פיזית.
אתה מבין, אני יודעת שיום אחד אתה פשוט תלך ולא תחזור. אני
פשוט לא רוצה שהיום הזה יגיע במהרה. אני רוצה להאחז בפיסת הזמן
הקטנה שיש לי לבלות במחיצתך. אף אחד משנינו לא יודע מתי זה
יקרה, אבל כשזה יקרה, אני לא רוצה להרגיש תחושת בזבוז. לא רוצה
להרגיש שהיית בשבילי כל הזמן הזה, אבל בעצם לא היית שלי. רוצה
להפיק את המיטב כל עוד אפשר.
השעות ספורות. אני מרגישה את זה מתקרב. בשקט. מתגנב לו לאיטו,
כדי שלא נבחין. כדי שנתבזבז.
אני לא אתן לזה לקרות. אני אלחם על כל שניה ושניה. לא לא לא לא
מוותרת... לא רוצה להרגיש שהיית בשבילי כל הזמן הזה, אבל בעצם
לא היית שלי. רוצה להפיק את המיטב כל עוד אפשר. |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.