אני יודע איך הכל ייגמר. חלמתי על זה. מרגיש את זה כל יום
כשאני קם בבוקר. חושב על זה אין ספור פעמים, יש לי תסריט מוכן
של כל המהלכים שיביאו לקיצו של העולם. לא תהיה אזהרה מראש, אף
אחד בעולם לא יהיה מוכן, הכל יהיה פתאומי.

לא מטאור ענק, לא פצצה גרעינית, לא מגפה קטלנית, אנטרקס או
איידס, לא אלפי טונות של חומר נפץ, לא חייזרים, לא הר געש,
סופת טורנדו הוריקן או המסת הרי הקרח בקוטב הצפוני והדרומי,
וגם לא רעידת אדמה בקוטר 9.8 בסולם ריכטר. לא גל בגובה 600
קילומטרים, לא קפיאת כדור הארץ, לא קפיאת השמש, גם לא שובם של
הדינוזאורים לתחיה.

בני האדם.

עמים, מדינות, גזעים, דתות, כתות, אמונות, אינטרסים, יחסים.
אנושות. מחזורי כסף אין סופיים מושקעים בהריסה. אשליה של שלום
עולמי. אשליה של שקט. אשליה של שגשוג ופריחה. זה קרה בעבר, זה
יקרה בעתיד. אין ויכוח לגבי זה. אין שום דבר שאתה, את, הוא, או
אני, יכולים לעשות כדי לעצור את התהליך. זה חרוט על אבני
זיכרון באלבומו של אלוהים, שספק אם קיים אחד כזה.

ספק לגבי גן עדן, וספק לגבי גיהנום, ספק לגבי גלגולי חיים, ספק
לגבי חילופי נשמות, סיאנס, קבלה, וגלגולי נשמות. נפש אחת עוברת
לאחרת, אדם נולד, אדם מת. הכל מחזורי. לא מתוך עצבות, לא מתוך
כאב. ראליסטיות. אמת.