טל שוורץ / מה אני חושב? |
והאנשים משוגעים עוד יותר.
חוצבים בסלע הקשה, בידיים מיובלות מרוב שפשוף,
ומתוך הגרנית והבזלת, כורים עד מוות עורקי זהב שחור.
ואת, נימת זהב נוצצת,
מביטה בי אך אינך רואה,
את כל עלמי החמד שכורים בשמך, אשה.
אז בחרי לך איזה גבר,
ועשיהו מאושר,
ממראך, קולך,
עורך,
וגמרי בלחישה:
אותך אני אוהבת,
רק אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|