קורה לי הרבה פעמים שאני יושב, לא עושה כלום, בוהה באוויר
וחושב. על מה? על החיים. החיים שלי, החיים בכלל, למה קורים
דברים, איך הם קורים...  אבל לאחרונה אני חושב הרבה על ילדים.
מה קשור? קשור הרבה. מה שאני הולך לספר לכם הולך להיות שוק
בשבילכם. הסיבה שאני חושב הרבה על ילדים זה בגלל שלפני שנה
וחצי אני הכנסתי מישהי להריון... 3 פעמים. כן, אתם יודעים טוב
מאוד את מי. מה אני אעשה, אני אדיוט. שנינו היינו מטומטמים.
הלכנו לפי השיטה של "לגמור בחוץ". חכם הא? לפני שאתם שואלים את
עצמכם "למה 3 פעמים?! לא למדת מטעויות מפגר!", אני לא ידעתי על
זה עד שנפרדנו. למה היא לא סיפרה לי? לא יודע. גם קנינו את
הבדיקה הביתית ויצא חיובי, אבל כשהיא יצאה מהשירותים היא אמרה
לי שיצא שלילי... (זאת הייתה הפעם הראשונה). אני לא מאשים
אותה. לא קל לספר כזה דבר. במיוחד לא בגיל שלה... (בת 14. אל
תטיפו לי על זה, אני מבקש). הפעם הראשונה הייתה לחודש וחצי,
פעם שניה 3 שבועות, פעם שלישית שבוע בערך. כל פעם הייתה לה
הפלה טבעית (אני לא רוצה לספר למה, משהו אישי שעבר עליה - אם
היא רוצה היא תגיב פה ותסביר למה). בתכלס, אולי אתם לא חושבים
שזה כזה ביג דיל כי בסה"כ הייתה הפלה טבעית אז הכל הסתדר, אבל
זה ממש לא המצב. היו לי שלושה ילדים, שלושתם מתו. אולי לפי
החוק זה לא נחשב ילד (עובר נחשב לחי רק אחרי 4 חודשים של
הריון), אבל זה כן היה משהו חי, זה היה מתפתח למשהו חי בעתיד,
וזה מת. נכון, אני לא ממש יודע מה זה להיות אבא, אבל זה לא
משהו קל לעבור אותו. לא הרבה יכולים להבין אותי, אבל תכלס, אתם
לא יכולים כי לא עברתם את זה (אני מקווה) ואתם לא אני (מזל
שלכם!).
הפואנטה של הסיפור היא שאני חושב על זה הרבה בזמן האחרון. מה
היה קורה אם באמת היא הייתה יולדת? מה אם עכשיו היה לי ילד?
בגיל 18 היה לי ילד בן שנה וחצי! זה מטורף! ואני לא מפסיק
לחשוב על זה בזמן האחרון. יש לי יותר מדי מחשבות מהתקופה ההיא,
מהתקופה שלי איתה.

חופשי תרדו עלי, חופשי תקראו לי אדיוט וחופשי תגידו לי שאני
חסר אחריות. צודקים. אני לא מכחיש ולא אומר שלא כי זה נכון.