הלכתי ברחוב וראיתי זקן.
זקן מזוקן עם חיוך דיי חביב.
שאלתי מיהו
והלה השיב:
"אני שם, אני כאן ואני מסביב"
ומי אני? שאלתי אותו.
"אני אתה, אתה אני
הולכים לתהום"
המשכתי ללכת במחשבות זעופות.
"עצור זה שביר!!"
קרא בקול תרועות.
מה שביר? הסתובבתי פתאום,
"אני ואתה הולכים לתהום
לאן אתה רץ, מחכה כבר לסוף?"
הסוף הוא כבר כאן...השבתי לבסוף.
"חבל, חבל" צקצק בלשונו,
"כל רגע הוא גלגול מגולגל.
כל רגע בין הברקים,
אלף גלגולי חיים".
זה זן? שאלתי אותו.
והוא השיב לי
    "לא"
אז מה זה נשברתי בסוף,
"אני מת , אתה מת
אך שוכנים אנו פה"...
נמאס לי לבסוף והמשכתי ללכת ברחוב.