זה היה איפשהו בגרמניה כנראה, במקום אפלולי כנראה, מן הסתם ירד
גשם בחוץ והיו ברקים, ומן הסתם הדמות הקטנה עם המשקפיים הייתה
מדען נאצי מטורף.
נראה היה שמשהו הטריד את הנאצי הקטן. לא ניתן היה לשים את היד
על זה בדיוק, אבל ניתן היה לשער שהיה (כנראה) זה משהו שקשור
למדע, ושזה משהו מטורף.
המדען הסתובב חסר מנוחה במעבדתו הנאצית המשוכללת, ממלמל
"D.N.A, יא, יא" (במבטא הגרמני החביב עליכם).
"אולי זה קשור לדי.אן.איי," הציע ילד בלונדיני אחד.
"אולי תסתום את הפה," הציע ילד בלונדיני אחר.
"אולי באמת," הסכימה המורה עם הילד הבלונדיני השני דווקא.
"אולי," המשיך הילד הבלונדיני בהתעלמו מהצעותיהם, "הוא רוצה
ליצור פיסת די.אן.איי. מושלמת, מין יציר כלאיים בעל כוח
אינסופי, שישתלט על העולם עבורו!"
לי באופן אישי נמאס מהילד הזה, אז הפכתי אותו למסטיק.
"אצור פיסת די.אן.איי. מושלמת, יציר כלאיים בעל כוח אינסופי,
שישתלט על העולם עבורי! יא, יא" אמר המדען המטורף, ואישש את
חשדות הבזוקה הצעיר.
כמו תמיד בעניין מסוג זה, תוכניתו של המדען הנאצי עתידה להיות
מסוכלת על ידי סוכן סמוי כלשהו, ממדינה דוברת אנגלית כלשהי. עם
זאת, אולי הפעם הדברים יהיו שונים - אם המדען אכן יצליח ליצור
די.אן.איי. מושלם, את היצור המושלם, הרי שהוא יהיה מושלם יותר
מכל סוכן סמוי.

"יש יותר מדי תה בתה שלי," אמר גבר בעל רעמת שיער שחורה-כסופה
ועיניים כחולות בורקות. ניכר היה שהוא לא מרוצה.
"זהו תה, מר 000, אמור להיות בו תה," קול דקיק של נערה צעירה
ענה.
הסוכן הסמוי 000 עבר הרבה בחיים עד שהגיע לאן שהגיע. הוא התחיל
כ-999, ולאט לאט, עם כל חשיפה של קנוניה לרצח המלכה, קנוניה
לרצח חברי הפרלמנט וקנוניה נגד גברת דורסי, מדאונינג 54
(הקנוניה הגדולה ביותר שניתקל בה מעודו, שכללה, מעבר לכ-46
נערים והוריהם, גם 23 חתולי רחוב, 18 כלבים משוטטים, סנאי
וטיגריס סיברי. היה זה שיתוף פעולה נדיר בהחלט נגד אותה אישה,
שכל חטאה היה שעשתה תה חזק מדי למבקרים בחנות התה שלה, וכן
לחיות משוטטות ברחוב, העם הבריטי הוא עם שליו, עד שזה מגיע לתה
שלו), הוא התקדם בעוד מספר. מסיבה לא ברורה, אחרי 23 שנות
שירות הוא נתקע ב-008, למרות שכל הסוכנים מ-006 ומעלה היו מתים
כבר לפחות 15 שנה. הוא לא הבין למה כבר לא מזיזים את 007
קדימה, וביום בהיר אחד, כשזה שכב לו להנאתו עם אשה שחומת עור,
פרץ לסט ובצליפה אחת מדויקת גאל את העולם, למשך 467 ימים
בדיוק, מסרט ג'יימס בונד. לכאורה הוא היה אמור להישפט ורשיונו
להרוג היה אמור להישלל, אך במקום זאת הוא קיבל מענק בשווי 3
מיליון לירות שטרלינג וכן תואר אבירות מהוד מעלתה. 466 ימים
היה סיר 000, אך יום לאחר מכן, בעת מרדף אחר סוחר הסמים הגדול
ביותר בצפון-מערב אירופה, 000 דרס את החתול המלכותי ותואר זה
נשלל ממנו.
"תאמיני לי, אנשים מתו ועוד ימותו על תה, עכשיו תכיני לי תה
סביר, דממיט!" ואת החלק האחרון של המשפט הוא אמר באנגלית, מה
שהפתיע מאוד ילד ג'ינג'י צעיר שאמר
"אולי הסוכן הסמוי הזה יילך לסכל את מזימת המדען הנאצי הקטן".
"אולי תשתוק," הציע ילד ג'ינג'י אחר.
"אולי באמת," הסכימה המורה דווקא עם הג'ינג'י השני.
"אולי," הוסיף הילד הג'ינג'י בוויתור על עצתם, "המפעיל שלו
יספר לו שאי שם בשוורצנפורסט (זהו היער השחור, יער אורנים
בדרום-מערב גרמניה), זומם מדען נאצי קטן ומטורף להשתלט על
העולם והוא היחיד שיכול לעצור אותו, והסוכן מייד יצהיר שהוא
יילך לסכל את מזימתו, כמשימה אחרונה לפני הפרישה!"
גם את הילד הזה אני לא בדיוק מחבב, ונראה לי שייטב לו להיות
מחדד מתכת (מתוצרת גרמניה) אצל אחת החרשניות בכיתה כלשהי
בבריטניה.
"000, יש מדען נאצי קטן ומטורף בשוורצנפורסט הזומם להשתלט על
העולם, רק אתה יכול לעצור אותו!" אמר G, המפעיל של 000.
"אני לא הולך לשום מקום עד שאני לא מקבל תה ראוי לשמו," השיב
000. מחדד קטן אי שם באי הקרוי בריטניה הגדולה נפח את נשמתו
למשמע דברים אלה.
G לא ידע מה בדיוק לעשות בשלב הזה, כיוון שבדרך כלל הסוכן
המנוסה מצהיר מייד שהוא ייצא לסכל את מזימת המדען המטורף,
כמשימה אחרונה לפני הפרישה, ותרחיש כזה, הכולל בתוכו תה, לא
עלה בדעתו. הוא קימט את מצחו ובייאושו פנה לנערה בלונדינית
שופעת חזה וחטובת גוף "את מוכנה להוציא את הדבר הזה מהפה שלך,
להתלבש כבר, ולהכין לו תה?" למשמע דברים אלה הנערה הגיבה
ב"אמממהממ, המממ, המממ, גלופ, הממ, בררהממפ," עצרה שנייה,
הוציאה את הסוכריה מהפה ושמה את הצעיף של השירות החשאי.
למקרא שורות אלה, מסטיק בזוקה אי שם הפך לפתע לגלולה נגד
היריון.
"אעשה זאת מייד, אדוני".

תמיסה כחולה מבעבעת הגיעה לנקודת רתיחה. דמות קטנה ואפלולית
כלשהי חייכה בראותה זאת. 4.5 שנים ללא סקס סוף סוף יפצו על
עצמן. במהלך עבודתו הגיע המדען הנאצי למסקנה מאוד מעניינת,
לפיה האדם בעל הדי.אן.איי המושלם חייב להיות אישה, כיוון שלגבר
איבר מסוים הפוגם ברציפות ושלמות הגוף. כשהגיע למסקנה זו החל
לעבוד במרץ רב ביותר על מחקרו השטני, כיוון שידע שזה ינפק לו
אישה מושלמת. שמח וטוב לב, הדי.אן.איי המושלם סוף סוף היה
בידיו. "הדי.אן.איי המושלם סוף סוף בידי! " אמר, "בעוד כ-36
שעות איש לא יוכל לעצור אותי, איש! האישה המושלמת תיווצר, כל
גחמותיי ימולאו, והעולם יסגוד לי! קר לי! ממש קר... ברר... למה
לא סגרתי את החלון? זה לא הגיוני...".
המדען המטורף הלך, וסגר את החלון.
כלום לא קרה.

"לא, לא, לא, אמרתי לשים שמינית פלח לימון, לא רבע," רטן בזעם
הסוכן הבריטי והשליך את כוס התה שעל תחתיתה נרשם "ניסיון 466".
"מה כל כך קשה להבין?!"
"000," אמר G, "נותרו רק עוד 12 שעות עד שהיצור המושלם יווצר,
העולם יהיה אבוד! אנא ממך! תתפשר!"
"מה?!" עלה קולו של 000 "אתה... רוצה... שאני...
א-ת-פ-ש-ר?!"
"טוב, זאת הייתה הצעה".
"כסיל ארור, אינך מבין? ללא תה איכותי האומה שלנו לא הייתה
מגיעה לאן שהגיעה, אני לא יכול להסכים לכך. אני פשוט אאלץ
להכין אותו בעצמי".
"כל הזמן הזה היית מוכן להכין אותו בעצמך?!"
"טוב, זאת לא הייתה האפשרות המועדפת". למשמע זאת זינק עליו G
והפליא בו את מכותיו, עד כדי כך שנאלצתי להפוך אותו לקומקום
תה, כדי שלא יחסל את 000.
זאת, מסתבר, הייתה טעות.
"עכשיו תביאי לי את הקומקום, אני אכין את התה הארור," הודיע
הסוכן לנערה החיננית.
כאשר נגעה הנערה בקומקום, היה זה האחרון בטוח שמדובר בסוכן,
ולכן הוציא קיטור אדיר ובאמצעות זרבוביתו (הידוע גם
כ"הצ'ופצ'יק של הקומקום") חיסל את הנערה המסכנה. 000 הנהן
בראשו בצער "כך יעשה לאיש שלא ידע להכין תה." ומזג את המים
המהבילים.

הדמות הקטנה והנאצית התהלכה לה מצד לצד. בעוד כשלוש שעות הדבר
המופלא ביותר יווצר אצלו, בעל עוצמה כה אדירה, שהדבר היחיד
שיוותר לעולם לעשות הוא לכרוע ברך ו... "אפפצ'ו!" התעטש
הגרמני. "החלון הארור הזה, הוא... אה... אה... לא נסגר" נראה
היה שהוא מצונן קמעה. "צ'ו!" הוסיף המדען לקינוח וקינח את אפו.
"הדי.אן.איי. המושלם, היא תתקן לי את החלון," הרהר לעצמו בעודו
מנפק עוד סידרת עיטושים. על שולחן המעבדה החל להתהוות עצם בעל
צורה כמעט אנושית, התהליך כבר היה קרוב לסיום...
בום
המדען הנאצי הננסי לא טרח אפילו להסתובב למשמע זאת, הוא ידע את
משמעות הצליל. "ובכן..." אמר בעודו פוכר את אצבעותיו, כיאה
למדען נאצי מטורף "הסוכן הסמוי סוף סוף הגיע... אמריקאי או
בריטי?"
"אמריקאי," אמר הסוכן, הניח את ידו על חזו והחל בשירת המנון
ארצות הברית. המדען הנאצי הסתובב, בדק שהוא מכוון טוב, וזרק
עליו בלון מלא מים. האמריקאי המזמר לא התרשם במיוחד והמשיך
לשיר, אך עד סוף הבית השני הפך לקרחון. "דוראק" הפטיר המדען,
ורק כעבור שעה נזכר שהוא בכלל לא רוסי.

כשבא 000 להפיל את דלת הפלדה, האטומה אף לפצצות אטום, באמצעות
פצצה הבנויה בשבב זעיר שהוסתרה בחוטמו, הופתע לראות כי כל
האיזור שהיה אמור להיות הדלת היה עתה אוויר, וצורתו - צורת דלת
פלדה האטומה אף לפצצות אטום.
הוא חמק בזריזות פנימה וראה איש קטן, נאצי למראה, גוהר מעל
גופה של אישה יפיפיה.
"זאת בטח נסיכת העצר הפרוסית, סיסי, שאבדה לפני כ-65 שנה,
ונחטפה באמצעות מכשור מרושע כלשהו לזמננו אנו!" הציע ילד
בלונדי, שבאורח פלא הזכיר להפליא את הילד הבלונדיני השני.
"זאת בטח יציר הדי.אן.איי המושלמת, התוכנית המרושעת של המדען!
איך לא הבנת את זה עד עכשיו, אידיוט?!" שאל באדיבות ילד
ג'ינג'י, שבאורח פלא הזכיר להפליא את הילד הג'ינג'י השני.
"איך באמת?!" שאלו באדיבות, אך במקהלתיות, שתי המורות.
"אלי היקר, אוכל להישבע שמדובר בסיסי, נסיכת העצר הפרוסית
שאבדה ללא עקבות לפני כ-65 שנה... וודאי המדען המטורף הזה חטפה
הנה באמצעות מכשור מרושע כלשהו לזמן הנוכחי!" הירהר באימה
הסוכן הבריטי.
שלוש קופסאות טונה נוצרו יש מאין באיזור תקרת המעבדה הגבוהה,
שתיים במים ואחת בשמן, והחלו לצנוח מטה בתקווה שהרצפה תיגאל
אותן מיסורייהן.
"סוף, סוף, האישה המושלמת, יציר הדי.אן.איי העילאי, עומדת לקום
לתחיה! הנה, בעוד כדקה בלבד..." המדען המטורף חיכך את ידיו
בסיפוק.
בדיוק כשסיים דברים אלה קופסת טונה פגעה בראשו של הסוכן
הבריטי, שפלט צווחה קטנה, וקופסה נוספת פגעה בשולחן שלידו
הסתתר, וניתזה אף היא לכיוון ראשו, תוך כדי יצירת רעש לא מועט
יחד עם הצווחה, רעש שהמדען היה שם אליו לב מיד, אלמלא פדחתו
נחבטה ע"י קופסת טונה משלה.
ברם, כעבור כשנייה המדען החל להסתובב לכיוון הרעש, והיה מגלה
את הסוכן השרוי על הריצפה המום מקופסאות הטונה שתקפו אותו ללא
הכנה, אלמלא פותחן קופסאות, שנראה שהיה בעל בלורית זהובה, נחת
בדיוק בכף ידו. "אכין סעודה לי וליצירתי הגאונית," החליט המדען
הקטן. "זה אפילו טונה בשמן, כמו שאני אוהב" מילמל לעצמו.
בעוד שזה היה עסוק בפתיחת קופסת הטונה שלו, החל 000 לחזור
להכרתו. גופו כאב למדי, ונראה היה שהצינון הקל שהיה לו החמיר
קמעה עקב השהייה על הריצפה הקרה. 000, מיותר לציין, אף פעם לא
חיבב במיוחד טונה, הוא תמיד העדיף פיש אנד צ'יפס, וככלל,
העדפותיו הקולינריות היו בריטיות מאוד.
"טונה," רטן הסוכן "אף פעם לא חיבבתי טונה", וקם על רגליו.
המראה שנגלה לפניו היה מוזר במקצת - מדען נאצי גמדי מטורף יושב
עם מי שבכל מקום אחר הייתה נקראת "הכוסית של הלייף" ופה נקראת
משום מה "יציר הדי.אן.איי המושלם של המדען הנאצי..." או, אתם
יודעים את ההמשך כבר עד עכשיו, לא? בכל מקרה, הוא הכין את העט
הנובע שלו, באמצעותו חיסל כבר 465 פושעים, סוכן סמוי ונערת
ג"יימס בונד אחת.
"Ich fon juden?" a question with a nazi aroma had swung into
the air
"Nei," an answer swung back with a rather British flavour
tweaked in it
"אני סוכן בריטי"
"אהה, אתה מדבר עיברית, למה לא אמרת קודם אחי?" השיב הגרמני,
למרות שמאפיין עדתי זה כלל לא ניכר בקולו בעת שאמר זאת.
"באתי לחסל אותך ואת יצירתך המרושעת, עדיף לך להיכנע עכשיו,
בכל מקרה תפסיד".
הנאצי הקטן שקל זאת במשך מספר שניות.
כעבור מספר שניות, כשראה שמספר שניות אינן זמן מספיק לשיקולים
שכאלה, שקל זאת שוב מספר שניות.
לרוע המזל, באותן שניות הוא רק חשב על כך שהזמן אינו מספיק,
ולכן נאלץ להפריש עוד מספר שניות לעניין.
דבר זה נמשך זמן מה, עד ש-000 הפריע "תחליט כבר, יא או נאיי!"
"Nei!" רעם (ככל שיכל בהתחשב במידותיו) המדען המטורף, והחליט
לשלח את יציר הדי.אן.איי המושלם לנסיעת מבחן: "חסלי אותו".
000 לא נבהל, הוא כבר חיסל 466 מינים שונים בחייו, יציר
די.אן.איי מושלם תהיה פשוט עוד אחת לאוסף. הוא כיוון את מוטו
ושני הבזקים לבנים ניתזו ממנו. העט נהדף אחורה (כן, העט),
והכדורים שייטו באוויר לעבר די.אי. (שם חיבה ל"..." טוב, אין
לי כוח לרשום את זה כבר), עצרו באמצע האוויר, הסמיקו, קיבלו
זקפה וצנחו לקרקע מאושרים.
000 הנדהם עמד קפוא ("מילולית," חשב לעצמו הסוכן "למה האידיוט
הזה לא סוגר את החלון באמצע החורף בגרמניה?") כשדי.אי. התקרבה.
הכל נראה אבוד.
ואז היא חיבקה אותו "חמוד." הפטירה בקול שמיימי במתיקותו. כל
גופו של הסוכן הבריטי חש בגל חום נעים עובר בו. הכל נראה כל כך
נכון, כל כך יפה באותו רגע. ואז היא עזבה אותו. הקור, שהיה מנת
חלקו עוד קודם הוכפל ושולש מעצם ההלם מאיבוד חום גופה המופלא
של די.אי. וחוטמו של 000 לא עמד עוד במשימה. 000 התעטש.

שני כלי מתכת באי הקרוי בריטניה הגדולה, קומקום תה ומחדד מת,
עלצו מאוד למשמע זאת.