אלה זאתי נאמן / גאות |
גלים שוצפים פיסלו בי כבאבן גיר רכה
חפרו בי מערות
יצרו תעלות
כדי שיהיה לי לאן לנקז את הדמעות
היום
מגלפת שכבות
של מסיכות גיר מפני
מתפוררות ורכות
בין האצבעות שלי, אבק פיות
וחשפתי, כמו הארתי בזרקור
את מה שהסתרתי
והשמש חרכה את האור החשוף
קרניים נוטפות חיבה מחבקות
חיזיון חבוי של תכלת, שחור וצללים כהים
לא מכוסה יותר
וכולם מצביעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|