|
כשאת מסתכלת לאופק אני מביטה בך
כשאת מחייכת אני תוהה למה
השאלות שלך הן לא התשובות שלי
את זאת לא אני.
לפעמים הכל נראה מסובך ומתחפרת תחת שמיכה
לפעמים יוצאת לשמש והעיניים נפתחות
מלים הן רק מילים
את אחראית לרגשות
העט שלי יכתוב לך אולי עתיד שונה
העט שלי הוא אני, ואני מי אני?
|
|
|
לעזאזל!
איזה בן אלף אחד
קרא את אחד
הסיפורים שלי,
וכתב בביקורת
שלו שהוא מאוד
מלודרמטי!!!
איזה חוצפה!!!
הוא בכלל קרא את
הסיפור?!
תאמינו לי,
עברתי על הסיפור
הזה אלף פעם,
ואני לא מבין מה
לא דרמטי בו!!!
ץ סופית מטיח
האשמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.