"רוצה?" שאל אותי איב...
אוקיי, עניתי ולקחתי בידי את הצינור האדום.
הסתכלתי על האחרים, איב עידית וניצן שהתבוננו בי כיצד אני
בוחנת את הכלי המוזר...
הכנסתי את פיית הצינור לפי ושאפתי...
זה בכלל לא כמו סיגריה, בשכטה הראשונה שלי מסיגרייה כמעט הקאתי
את הנשמה, אבל זה לא גרם לי להשתעל ולהשתנק מחוסר חמצן...
הרגשתי טעם כמו של קטורת בפה... זה היה נחמד...
נשפתי את העשן החוצה... עשן סמיך ואפור בעל ריח מתקתק של תפוח
שנפלט לאויר... לקחתי עוד כמה שאיפות, והתחלתי להרגיש משוחררת
יותר ונינוחה... רודי אמר לי שהרגשת הסאטלה נגרמת מכיוון שלא
מגיע חמצן למוח, וגם הרבה בני נוער עישנו נרגילות מסביבנו אז
מה הפלא שאין חמצן?
זאת היתה הרגשה נפלאה... מתוקה כזאת... סאטלנית...
לפתע התעופפה לעברנו בועה אפורה... אף פעם לא ראיתי כזה דבר
מצחיק. ואז היא התפוצצה לידי ופיזרה עשן מתקתק בריח אפרסק...
שכננו לשולחן ניפח בועות סבון בעזרת עשן הנרגילה שלו... איזה
מסטול...
ואז רודי הגיע מסטול לגמרי מנרגילה, רכוב על גבו של דימה...
צוחק...
אנחנו הולכים לשחות בעירום... חחהההה... חחחחהההה...
גם לי התחשק... אז הלכתי...