אנה צעיר / היום שבו |
ישבתי על מזח כעור
לא פיתית אותי לדבר,
לא ניסית להציל מטביעה.
הצל שלך כה יפה ודומם
מתקרב אלי עם השקיעה.
לא ביקשתי דבר
לא פתחתי את פי
רק רציתי אויר לנשימה.
מתרחק אותו יום
נעלם ללא שוב,
השעבוד הופך הופך לכפיה.
אין בי כוח לשנוא
אין בי כוח לכלום
אין בי כוח לקום לתחיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|