|
ביום שבו הים התרוקן
ישבתי על מזח כעור
לא פיתית אותי לדבר,
לא ניסית להציל מטביעה.
הצל שלך כה יפה ודומם
מתקרב אלי עם השקיעה.
לא ביקשתי דבר
לא פתחתי את פי
רק רציתי אויר לנשימה.
מתרחק אותו יום
נעלם ללא שוב,
השעבוד הופך הופך לכפיה.
אין בי כוח לשנוא
אין בי כוח לכלום
אין בי כוח לקום לתחיה. |
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.