אני כל כך אוהבת אותך
ולפעמים
כל כך שונאת
שזה מפתיע אותי כמה שנאה ואהבה יכולה להיות בי בשביל בנאדם
אחד.
את אומרת שאת אוהבת אותו
וכל מה שאני יכולה להגיד לך בתשובה זה
שאני אוהבת אותך.
יש גבול דק בין אהבה ושנאה ומפחיד כמה המשפט הזה נכון.
ואם אני קצת מקנאה כשאת מדברת עליו,
זה לא כי אני רוצה שיהיה לך רע
זה כי אני פאקינג אוהבת אותך
ואני פאקינג אוהבת אותי
ולפעמים כל כך שונאת
שזה פשוט מקרה חריג.
כמה סתירות כבר יכולות להיות בבן אדם אחד?
זה לא עוד סיפור על אהבה מהסרטים ואולי בעצם קצת כן על שתי
חברות שאוהבות אחת את השניה ולאחת מהן יש חבר, שהוא לא בדיוק
חבר, אבל היא אוהבת אותו.
וזה לא עוד סיפור סינדרלה עם דהירות לעבר שקיעה על סוסים לבנים
עם נסיך ונסיכה.
זו סתם עוד סתירה בסרט שאני לא זוכרת את שמו,
שוב סרט שאני מככבת בו.
דרמה קומית יומית שהעלילה בה היא חיי.
ולמרות שאת לא תמיד מראה את זה אני יודעת
שגם את אוהבת אותי.
אז אולי אני מצפה ממך ליותר ממה שאני יכולה לספק
ובכל זאת
אני אוהבת אותך.
זה מאוד פשוט וזה אפילו עוד יותר מסובך וזו לא התמימות שפוקחת
לנו את העיניים אלא החוסר בה,
המרדף התמידי אחר הרפתקאות.
והיצר הרע שלפעמים משתלט עליי אולי בגלל האלכוהול או הסיגריות
או הסמים ואולי בגללך,
אני לא יודעת.
אבל אני יודעת
שאני אוהבת אותך.
כל כך הרבה ורק בשלושה מילים
ממש כמו עוד מבצע שמוכרים לנו בסופרמרקט המקומי.

אני אוהבת אותך
                     וזהו.