בקיץ של קוץ ודרדר
הייתי צרצר חופשי
חסר כל דאגות,
בכל עת ניגנתי לעצמי
שירים בכנפי החופות
אותם חיברתי למשוך
את בנות המין היפה.
חיי היו מסודרים
כמו ארון מגירות,
אותן פתחת וסגרת
כאילו היו צעצועים
שינית מיקומן
ערבבת את תכנן
ולבסוף איבדת עניין.
מאז אני לא מוצא
את החלומות
ואת השמחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.