לו היה אפשר לגדל גברים באקווריום היה לי הרבה יותר קל להשיג
את הבנים שאני רוצה. כל מה שהיה עלי לעשות זה רק לשלוף חכה
מהמותן, ולדוג אותו כשמתחשק לי. הייתי מאכילה אותו מה שאני
רוצה, מכירה בפניו את חברות שלי, הייתי מדברת איתו ללא הפסקה
והוא יהיה שם תמיד לצידי, מביט בי בשקיקה, ומקשיב לכל מילה
שיוצאת לי מהפה, אם הוא היה מעצבן אותי, הייתי צולה אותו על
האש, אני אוהבת לאכול דגים (חבל רק שהטובים הם כל כך יקרים).
ככה זה גם עם גברים: "המצוי אינו רצוי, והרצוי אינו מצוי"
(בדרך כלל גם נשוי!). הטובים ביותר תפוסים, או הפנויים הדליקטס
דורשים ממני השקעה מיוחדת, כדי שאני אעריך שלא מדובר סתם באיזה
דג מלעון, אלא בדג זהב.

לו זה היה אפשרי, הייתי מקימה בריכות דגים, ומגדלת לכל הנשים,
דגי זהב, מהסוג הטוב, כאלה שבאמת שווה להשקיע בשבילם, ולתת את
הנשמה. הייתי מגדלת אותם לפי סוגים, לפי הבחירה של כל אישה
ואישה. לא שיש בי איזה שהוא רצון לשלוט על הגבר שלי,אבל זה היה
נחמד אם דברים היו זורמים כמו שאני רוצה, חולמת ומאמינה (וזה
לא יהיה רק באקווריום, בבריכות דגים או בים). אני מודעת לכך
שהחיים קצת יותר מורכבים, אבל זה לא אומר שהחלום שלי למצוא גבר
תאוות נפשי, לא יכול להתגשם.

אני אופטימית, ומאמינה באהבה. אני יודעת מה ערכה של אהבה
אמיתית. אהבה היא לא רק מערכת יחסים בין בני זוג, אהבה היא לא
רק סקס, סקס הוא הרמה הפיזית הכי נמוכה שיש לאהבה, מין הוא
מתחת לאהבה. אני מכירה מעט מאוד אנשים שיודעים מהו ערכה שלא
יסולא מפז, של אהבה אמיתית. אהבה, למעשה, היא נשימה טהורה,
שמנקה את האוירה העכורה סביבנו. אם נושמים אותה בכל דבר בחיים,
עושים מה שטוב לנו, ועושים כל דבר באהבה, פתאום הכל נראה אחרת,
שונה, והחיים שלנו הרבה יותר קסומים מהרגיל.

וגם לא הייתי זקוקה לגדל גברים בבריכות דגים.