לפעמים כשחולמים
את כל הגבולות חוצים.
מתעופפים, נופלים ונוסקים,
תחת מים נושמים או אש נושפים,
ועל ממלכות חסרות גבול שומרים.

ולפעמים כשחולמים,
החיים נראים מושלמים.
בית גדול, רהיטים יפים,
גינה ירוקה, ילדים משחקים
ושני כלבלבים אחר חגב מקפץ רודפים.

לפעמים חולמים
שאנחנו ישנים,
ואני רואה אותך לצדי
אוהב, מלטף, נושק לידי.
ושנינו נרדמים, בפנים מחוייכים.

ואני מחייכת מתוך שינה
ופוקחת חצי-עין ומביטה
ורואה מטר וחצי של מיטה ריקה.
ובחוץ אין ירח, החושך מושלם
והחיוך- נמוג ונעלם,
אמור לי, האם ישוב הוא אי-פעם?