|
מרגל עד ראש אדם טח
וזפת גופו.
נחמה אין
ותקוותיו ענוות.
מדקדק ומדגדג
בנוצת פרוותו.
וציץ קמל
באורך יבער
וזרח השמש ובא הירח
ומצה ביניהם.
ובבושת פנים תוחבא לכלים באדמוניות
כנשר רקמה, על צלחתי יאכל.
ויקריבו כל זאת ביתי
ויקריבו זאת לי.
ואני אלוהים
לחפץ בדבר. |
|
|
התקלקלה לי
הטלויזיה,
כמה אני
אומלל,
לראות צעירים
חסרי מנוח,
לא אוכל.
במקום זה אכתוב
שיר שמח לבמה
חדשה,
וכך אתגבר על
הטראומה הקשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.