נעלי זהב קנה לי אבי
עוד בעודי ברחם לבו.
זה מכבר השתחרר מתאו,
סופסוף אכיר מבטו.
לא פגשני 25 שנות חיי.
לבי פועם בחוזקה
מכאיב לצלעותיי הסדוקות.
עוד רגע אפגוש הרצפה
רגליי אפוא רדומות
איני מרגיש באוויר לנשימה
ומוחי מעביר בי תמונות.
והכיצד אשתי הזונה
מחזיקה באיברי האיתן
מבקשת לגמור
בכדי לישון בחיוך
משאירה את אבי בתאו.
שתלך להזדיין עם מישהו אחר! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.