כשראיתי אותה לראשונה היה זה יום בהיר. יום חמים בתקופה
שמתיימרת להקרא חורף.
דיברנו בקצרה דיבור צפוף אך בלתי רצוף. לא היינו לבד ולבטח לא
היה ניצוץ או הרגשה מיוחדת באוירת השיחה. אני קורא לזה שיחת
השאלות. אני שואל והיא עונה, היא שואלת ואני עונה וכך הלאה.
מין תחקיר חפיף שכזה על הא ועל דא. הכל נראה שגרתי למדי.
אבל היה בה משהו שפשוט גרם לי לרצות אותה. עיניה הגדולות
התחילו לדבר אלי ולהתגרות בי. זה היה קטע מטורף, ממש כמו
בסרטים מצוירים.
בהתחלה התעלמתי מהן וחשבתי שאני הוזה ושזה חלום, אך כעבור דקות
אחדות שבהן לא הצלחתי להתרכז בשיחת השאלות שלנו החלטתי לנסות
להקשיב מה עיניה מנסות להגיד לי.
זה היה ממש מוזר וזאת הפעם הראשונה שקרה לי כזה דבר.
העיניים שלה רבו אחת עם השניה. ראיתי שהן מנסות לומר לי משהו
אבל לא הבנתי מה. לאט לאט התבהרה לי התמונה.
הסתבר שהעין השמאלית רצתה להגיד לי ללכת על זה ושזאת תהיה
האהבה הגדולה שלי, האהבה שתמיד רציתי וחיכיתי לה. העין הימינית
החזיקה בדעה שלא כדאי לי ללכת על זה ושאני סתם אפגע ושזאת תהיה
טעות גדולה וידה ידה ידה.
אמנם שהעין השמאלית היתה מפתה יותר, הימינית נראתה נכונה יותר
ואחת כזאת שעובדת עם הראש.
העין הימינית שלה טענה שזה תמיד קורה לי ושאני "נדלק" ומתאהב
מהר ואחר כך הן תמיד זורקות אותי ומביאות אותי למצב של דיפרסיה
ושזה לא שווה את הכסף של הפסיכולוגית שאני אצתרך אחר כך.
השמאלית התעקשה שאנחנו נראים טוב ביחד ושהגיע הזמן שתהיה לי
מערכת יחסים טובה, שהייתי בודד יותר מדי זמן ושהיא מאוד יפה
וכל הזיבולים היפים האלה.
ראיתי שהיא לא מבינה והיא גם קצת נבוכה מזה שאני בוהה לה
בעיניים אז אמרתי לה שיש לה עיניים מאוד יפות. היא הסמיקה
ואמרה תודה.
פתאום נזכרתי שכשהייתי קטן כששיחקנו כדורגל תמיד רציתי להיות
שמאלי. הייתי ימיני מובהק. הייתי טוב בימין אבל ברגל שמאל
הייתי על הפנים. השמאליים אצלנו היו השחקנים הכי טובים וכל כך
קינאתי בהם. אחרי זה חשבתי על רצח רבין וכמה שאני מזדהה עם
השמאל. הימין תמיד הגעיל אותי ובדרך כלל המנהיגים שלהם היו
רעים ולא עשו שום דבר מועיל.
אז החלטתי לבחור בעין השמאלית ולימים הסתבר שצדקתי.
מאז עברו שלוש שנים ובכל הזמן הזה העיניים שלה תמיד רבו על הכל
ואף פעם לא הסכימו. לפעמים לחתי את צד הימינית ולפעמים הייתי
עם השמאלית. הייתי מבר איתן בלילה כשהיא ישנה. אבל לפני
חודשיים קרה משהו שונה ומוזר שלא קרה עד אז. הן הסכימו.
העיניים שלה הסכימו על משהו! הן פנו אלי פה אחד ואמרו לי לעזוב
אותה.זהו.
אז כל הלילה בכיתי והיא לא הבינה למה. הן אמרו שזהו, שזה נגמר
ושאני צריך ללכת.
בבוקר ארזתי את הדברים שלי והסתכלתי עליה בפעם האחרונה. אמרתי
לה שבאמת יש לה עיניים מאוד יפות, ועזבתי.
אחר כך הבנתי שהעין הימינית צדקה מההתחלה. הפסיכולוגית באמת
לוקחת הרבה כסף והייתי צריך לחזור לגור עם ההורים שלי.
זהו, יותר אני לא מסתכל בעיניים.