רק בנות 16 וכבר חושבות על צבא...
תמיד אמרת לי שאת רוצה להתגייס...
לשרת את המדינה...
מאז ומתמיד היית נגד ג'ובניקים...
אמרת שהם מסריחים...
לא הסתרת אפעם את מה שאת חושבת...
דיברת המון על הצבא...
אפילו אמרת שוב ושוב, "שייקחו אותי מחר אם הם רוצים... שייקחו
אותי היום!!!"
היה בך צורך כ"כ עז לשרת בצבא... לשרת את המדינה...
הייתה לך סיסמא שלא היית מפסיקה לומר...
לא היית מפסיקה להאמין בה...
ותמיד אמרת אותה שוב ושוב...
"קרבי זה הכי אחי"...
ואני בכל פעם ששומעת אותך אומרת את המילים האילו...
למרות שאנחנו בנות 16...
החלה בי צמרמורת...
צמרמורת איומה...
בכל פעם ששמעתי את הסיסמא הזו...
היא הידהדה לי בראש למשך יום שלם...
באותו יום סיפרת לי על מקרה שאמא לא רצתה לחתום לבן שלה על
מסמכי אישור להצטרף לקרבי... אמרת שצריך להרוג אותה!!!
ואני מבינה אבל שותקת...
ממשיכה לפחד בתוך תוכי מבלי לומר לך אף לא מילה אחת...
מבלי להסביר...
בסוף אמרתי... אמרתי שהיא מפחדת על הבן שלה... על החיים!!!
השבת לי בתקיפות: "מה מפחדת על הבן שלה!!! הוא רוצה להיות
בקרבי זו זכותו, היא לא יכולה לשלוט לו בחיים"...
ואני מבינה אותך... וחוזרת על דבריי בשנית... שהיא מפחדת עליו!
מפחדת שחלילה...
ואת בשלך מבינה, אבל לא רוצה להבין...
ממשיכה להגיד, "קרבי זה הכי אחי"...
ואני רק חושבת על מה יקרה בעוד שנתיים שלוש...
כשתתגייסי... ותלכי לקרבי, כי זה הכי אחי...