MOTTO: "אין אהבה ממבט ראשון, האהבה... חיוורת"

...מה יפו פניה במסתור ההינומה, זר הכלה, באגרופה הקטן, הקמוץ.
לפני החופה...

- לא הורדת את המים בשירותים!!!  ברכת השחר... עמדה בפתח חדר
העבודה. לא יעזור כול הסבר.

כדור משלח אלף כידונים חסרי-פשרה. נחשים ארסיים סרים מדרכו.
קיפוד. רק השועל מגלגל בעדינות את אוסף הדוקרנים לביצה קרובה.
הקיפוד, החפץ חיים, מוציא את האף מהמים, לנשום. סוף הסיפור.
ביטנו לבנה, רכה, וגלויה, ארוחה דשנה לשועל ערמומי ורעב.

הוא ידידי זה 30 שנה. "הן" נמשכו אליו בתיכון, באוניברסיטה,
בצבא. גלגל אותן בפרחים, עצר נשימתן, בתשומות-לב קטנות,
בהומור, הליכות נעות לפיצרייה, לסרט; הצגת בכורה, לפעמים פתיחה
חגיגית. ואולי, ילדות-פרחי שנות ה- 60', היפות, ו/או העשירות,
הן שכבשו, והתעלסו אתו בזהירות, כמו קופידון. ארכיאולוגיה...
- מה קרה?
- שוב הכינה מרק עדשים ופאסטה! קערה ענקית.. לכול השבוע!  
- מצוין, אני מת על מרק עדשים. הדרך ללב הגבר עובר בקיבה.

...הבל הבלים, הכול חבל, ואין חדש תחת התחת! התחתן, ולא בעבור
חופן דולרים. אידיאליסט טיפש, אופטימי, ותמים. מה יפו פניה
במסתור ההינומה, זר הכלה באגרופה הקטן, הקמוץ. לפני החופה...

- אני שונא פאסטה, ולא מוכר עצמי בנזיד עדשים.  
- שטויות, נשים דעתן קלה. שבוע מרק זה דיאטה מצוינת.
- שבוע? ארבע שנים... בדלת אמותיי.
- ממה אתה חי?
- אוכל אצל  קרובים, חברים, שימורים, סנדוויצ'ים.
- דין פרוסה כדין מאה! ואתה שותק?
- על קיבה ריקה... דברי חכמים, בנחת ישמעו.

...בעשר אצבעות בנה ביתם הראשון, וגם שלישי, באזורי היוקרה.
שם, כספנים מסוממי שירת-סירנות, במהירות מופרזת, בסיבוב,
מסונוורות זוהר הסביבה, נשים יורדות מהפסים.
- דבר אל ליבה.
- לי בא לדבר לקירות...
- התייעץ עם הוריה, וותיקי-היישוב, מלח הארץ...
- ...על הפצעים שלי
-  אנשים חמים, אוהבים...
- ...את  עצמם. הטילו ביצת-קוקייה בקן שלי, וממתינים...  
-  תהיה גבר! כל שנותיך היפות עבדת, מבוקר עד ערב, זנת,
פרנסת...תירגע, תנוח, תהנה ..
- אינני אדון בביתי! אני תשוש, רצוץ, קצוץ ומצוץ...
- היא הביאה אותך, בנאמנות, לתנוחה האהובה עליה..
- אל תזכיר סקס...
- כשאתה על הפנים, ורגל אחת...כבר בקבר. תעשה מעשה, ולא תצטרף
גם השנייה. תראה לה מאיפה משתין הדג!
-  אני קונה ומנקה את הדגים, והשתן כבר עלה לה לראש...

...לא חיבבה מפגשי חבריו, לא עודדה הכרויות חדשות. ניזונה
מרכילות מתוקה, תבשיל בית-הוריה.  
"עקוב הלב ואנוש הוא". חיוכים, עליצות וחוש הומור מקאברי, חיפו
על צער הבדידות, שהעמיקו עם השנים. הבין שהתפוח רכוב, והוא
נפל, בפח, ולא רחוק מן העץ...עץ התלייה...
- תראה לה מי לובש את המכנסיים!
- לא קניתי זוג חדש 3 שנים,  אולי חולצה, לא מוציא על עצמי
אגורה שחוקה.
- בתכריכים אין כיסים או תכסיסים, למי אתה שומר את כסף?
- לעתיד ילדי. כמו ההורים והסבים שלי...
-  היא דואגת?
- לא. אומרת: בוגרים, שייטלו אחריות. ...נוח וזול...
- והם ידאגו לנכדים? עד דור אחרון? מי  העילוי עבורו עמלים כול
הדורות?
- שאלה טובה, כך חונכתי.
- אם אין אני לי, מי לי? התעורר. בעוד שנתיים תהיה סוס מת...
תהפוך את קערה על פיה!...

... כעבודת רקמה של סבתא סבלנית, בחוטי כסף ופניני-טל, מבריקה
הרשת באור הזריחה. בקצה אפלולי, עכביש ערני מפענח פשר כול
רעד-תזוזה, קרן-שמש, לחות, וכיווני רוח...

- תודה, ידידי היקר. ירד האסימון, אני בשדה התעופה, כרטיס
לכיוון אחד. הסוס הקשיש לא מת, מתחיל בחיים חדשים... רחוק
...רחוק מכאן.
- סוף-סוף,  הכול טוב, תעשה חיים...
- שמעתי בעצתך... הבנתי את הרמז!
- איזה רמז, איזו עצה?
- שוב תודה, אל תנסה להתקשר, להתראות...
-  בהצלחה!

... ברגע המתאים, יזנק, יקשור קורבנו בחוטים בלתי נראים ויזריק
סם שממיס את לב הפולש, עובר-האורח התמים. אחרי הארוחה, יגלגל
את השאריות לכדור-מזכרת אפורה בפינה נידחת של ממלכתו.....

מכבי האש פרצו כעבור שבוע, את מנעול דלת הכניסה.
- ידעתי שלא ייגמר טוב... אין עשן... הכריזה שכנה כול-יודעת.
- הם רבו הרבה? שאלה  התמה, נציגת זכות-הציבור-לדלעת.
- לפני שלוש ארבע שנים. אחר כך, שמענו רק את הצרחות שלה. הוא
שתק כמו דג.
- הוא הרביץ ? שעל הרשע הראשון...
- לא.
- היא הרביצה? שעל הרשע השני...
- לא.
- יש ילדים? שאל זה שאינו יודע לשאול.  
- ילדים נהדרים, גדולים... מלח...פרח... עזבו.
- זקני-משטרת-צפת אינם זוכרים, הרהר המפקח, הקיסם בין שפתיו.
כיצד יזכרו? סנילים או מתים! הוזעק מסעודת השבת... מספיק! ירק
את ה... קיס-אמו! כל שנותיי היפות עבדתי מבוקר עד ערב. זניתי,
פרנסתי, בניתי בית, בתשע אצבעות...קצת ש-ק-ט!
פרקדן, על רצפת המטבח, כחצי תריסר שקיות מותגים בשני אגרופיה
הקטנים, הקמוצים...הזאת הדרך למות, באושר ובעושר? לידה ארנק
אופנתי, סגור. סוף למותגים, אין תכריכים אופנתיים. אין כיסים,
למה כול הכסף? לילדי. הורי דאגו לי. והצברים שלי, ידאגו
לנכדים? עולם אחר ...
- זה לא שוד... לבשה מכנסיים, צעקת האופנה, האחרונה... שלוש
שנים לא קניתי זוג חדש,  אולי חולצה, לא מוציא על עצמי אגורה
שחוקה...
- גם לא אונס...שמרה את עצמה היטב, לעצמה. היא תעשה חיים
משוגעים עם המלאכים. סקס ברקיע השביעי, מעל שמים מעוננים. את
פניה הסתיר סיר-מרק ענקי, מוקד התכנסות תיקנים, נמלים, ושאר
זוחלים חמדנים חמודים, שסעדו-ליבם בשאריות נזיד-מרק עדשים.
האדום-אדום הזה. סעודה אחרונה.
לא נגע.
... פניה וודאי היו יפים יותר במסתור ההינומה, ידה הקטנה אוחזת
בעצבנות את זר הכלה. לפני החופה ...
יצא את הדירה.
- אדוני, שוב אלימות במשפחה? נציגי זכות-הציבור לאבד-עצמו-לדעת
איימו במצלמות, מיקרופונים,  בסילופי, ציטוטי, וחידושי,
המצאות.
- מצטער, טרם הודענו למשפחה... אני תשוש, רצוץ וקצוץ...
- היו תלונות? יש תיק?
- כן, יש עכשיו... ולא, אין לי תלונות... חוש ההומור המקאברי
הידוע, חיפה על צער ובדידות, שהעמיקו עם השנים.
- מה היה כלי הרצח? ניסו שוב...
-  בודקים...
- מה תחושת הבטן של אדוני?
-  מקרה מוזר! בא לי להקיא... מכולכם... הגיע זמן לפרוש, בלי
טלפונים בלילה...
- אדוני, מה סיבת המוות? לצאת לפנסיה לחופשה, לכול החיים, בלי
חנינה, ניקוי שליש, התנהגות טובה! שנת שמיטה, וצייתנית במיטה.
לסיים בשקט ספר, לבלות עם הילדים.
-  סיבת המוות? ענה המפקח, הבעל, הפך את הקערה על פיה!