מאושר בעדם
אכן כן, יגעתי,
ידעתי שימחה.
ניגזר ליבי
בצריבה
בעצב נוגה
ונורא.
פעם, פעמיים
זוכר,
גם יותר, הייתי,
מאושר באדם.
הגעתי מוכן, ובזמן,
למפגש,
רגליך,
היפות בעולם.
מבט
הסירי את היד,
אציץ.
מסתור,
שלא צופה בו איש,
ומקנאה חיוורת
המרא. אולי
זה גן
קסום.
אחטוף מבט
בין
אצבעות האפלה,
אל המעט,
אשר ראית,
רק את...
אולי אוהב...
אולי
גם לי
אותו חלום
אבד...
וורד
חוש
השליטה
בקצה אצבעותי
אבד
תשוש
שעון וקמט בזווית העין
את
מתקפלת
כוורד
בין חוחי
הזכרון
המתפורר
לקצה
אצבעותי
חוזר
נחוח
עונג
תשוקתך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.