|
הייתי רוצה ללכת בין החדרים
כשאף אחד לא שומע
את תיפוף הצעדים החרישי שלי
על ריצפת הבית
שכולה מכוסה
דממה.
הייתי רוצה לרחף
כשאני רואה ובלתי נראית
מתבוננת בכולכם
ולא מפריעה לדברים להתרחש
רק נמצאת שם
מדלגת בין גבולות נפשי
לבין מרחבי תודעתי
וכשאחליט, אתם תראו אותי
שקופה כזכוכית
חדה
לא אצטרך לומר מילה
ואתם כבר תבינו
אני רוצה לעוף.
"ואת יודעת, כשכואב לך,
זה כל כך
כל כך שקוף
אבל את לא מבינה
זאת מלחמה שקטה
להשתתף והמנצח לא חשוב..."
11.10.04 |
|
|
אל תזלזלו בש"ס.
אבל טומי מצד
שני, הונגרי.
הבאבא בן אריה,
לא חשוב מאיזו
עדה, מכבד את
הקונקורנציה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.