עדייה הירש / תוגה |
רוחצת בבריכת געגועים
וחשה בתוגתם, מלטפים
את חמוקי לבבי
ואני,
נזהרת שלא לטבוע
חוששת פן אבלע
מן הנוזל המר
שישטפני עת יגיע
יום המחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|